<h1>ארחות חיים הלכ' שבועות ונדרים סימן ט"ו</h1>
<h2>דף יד:</h2>
מי שנשבע בשולחן או בשום דבר אין זה שבועה [כי אפילו מי שנשבע על הספר או משים ידו עליו אין זו שבועה כדאמרינן] בנדרים הנודר בתורה לא אמר כלום והוא דמנחא על ארעא כלומר שאינו נוטלה בידו. והספר מוקים חלוק בין תלמיד חכם לעם הארץ ואין לפרסם הדבר.
<h2>דף טז.</h2>
מי שנשבע בנקיטת חפץ אפילו בתפלין צריך לקיים שבועתו ואין יכולין להתיר לו אפילו לדבר מצוה והגיה עליו הר"ף ז"ל מיהו התוספות פסקו דלכל דבר מצוה מתירין אפילו על דעת רבים.
<h2>דף כא:</h2>
ואם נדר אדם לגרש אשתו יגרשנה ואח"כ יחזור ויקחנה. בשביל שכבר עברו (עליו) ימים רבים שלא למדו (ספר) [מסכת] נדרים בישיבה החמירו בשבועות ונדרים והני מילי באשת ישראל אבל באשת כהן שאינו יכול להחזירה היה מודה רבי האיי ז"ל שיש לו התרה. ור"ח ז"ל פסק שאפילו לאשת ישראל יש לו התרה.
